סליחה מעצמי

חג יום הכיפורים הגיע וזה הזמן לבקש סליחה.
חשבתי רבות על כך שלרוב אנחנו מבקשים סליחה מבני משפחה, חברים ועמיתים אך מתי אנחנו מבקשים סליחה מעצמנו.
הרי מי מאיתנו לא מצא את עצמו במצב של ויתור על משהו שחשוב לו או שרצה בו כל כך, לפעמים אנו מחמירים עם עצמנו בקשר להחלטות שקבלנו או התנהגויות מסוימות שנהגנו בהן, לעתים אנו אומרים לעצמנו דברים ואחר כך מצטערים על כך או חושבים על עצמנו דברים שהם לא בהכרח נכונים… מתוך מחשבות אלו החלטתי השנה לנהל בכיתה שיח בנושא: “סליחה מעצמי”.

מהלך השיעור:
1. לאחר הסבר הרציונל כפי שמוצג בתחילת הפוסט, ביקשתי מהילדים לחשוב על מקרים ומצבים שהם רוצים לבקש מעצמם סליחה.
2. ביררתי אם יש ילדים שרוצים לשתף בנושאים שהם רוצים לבקש מעצמם סליחה ומה זה מעורר בהם.
3. על לוח הכיתה כתבתי התחלות של משפטים והילדים היו צריכים להשלים אותם בכתב בתוך מחברת “הערכה עצמית”.
התחלות של משפטים:
– סליחה שלא האמנתי בעצמי שאני אצליח….
– סליחה שאמרתי לעצמי שאני…
– סליחה שבחרתי להתנהג באופן…
– סליחה שמנעתי מעצמי…
– סליחה שלא התאמצתי להשיג…
– סליחה שויתרתי לעצמי ב…
– סליחה מעצמי ש…

שתפו:

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on pinterest
Pinterest
Share on linkedin
LinkedIn

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים קשורים

קבוצת וואטסאפ כיתתית

מתחילת השנה עלה בכיתתי הרצון מצד חלק מהתלמידים לפתוח קבוצת וואטסאפ. לא הסכמתי מתוך התפיסה שבתחילת ג’ הם עדיין לא בוגרים רגשתית וחברתית להתמודד עם הסיטואציות

מסכמים את השנה באווירת עונת הקיץ

סוף השנה הגיע וזה הזמן לסיכום שנה אחרון.בחרתי שהדף יהיה כתוב עם מוטיב מרכזי רלוונטי לתקופה כדי ליצור עניין וחיבור עבור התלמידים.יכאשר הצגתי והסברתי על

סליחה על השאלה ילדים- חרם וביריונות

בערוץ כאן יש תכנית מופת בשם “סליחה על השאלה” אשר מאפשרת להציץ, להכיר ולהיחשף לקבוצות שונות ומגוונות בחברה הישראלית דרך שאלות שכולנו היינו רוצים לשאול

לאהוב ולקבל את עצמי

כדי לאוהב ולקבל את עצמנו עלינו ללמוד זאת, לא לכל אחת זה בא בקלות ובטבעיות. זה תהליך ארוך שכדי שהוא יצליח עלינו להיות מוקפים באנשים

ציפור הנפש שלי

הספר “ציפור הנפש” שכתבה מיכל סנונית אני זוכרת מילדותי. יש לי זיכרון ישן שקנינו אותו בדוכן ביריד ספרים במהלך “שבוע הספר” ומאז יש בי אהבה