פעולת ההקשבה כל כך שגורה בחיינו… אנחנו מקשיבים לילדים, לבן הזוג, לתלמידים, לחברים, לעצמנו ולעוד…
נשאלת השאלה האם אנחנו גם מרגישים שמקשיבים לנו, לסיפורים ולרצונות שלנו? בעקבות מחשבות על הנושא בחרתי לקיים שיעור בנושא "הקשבה".
מהלך השיעור:
1. לבקש מהתלמידים לומר איזה אסוציאציה עולה בהם כאשר אומרים להם את המילה "הקשבה". המורה תרשום את שלל התשובות של התלמידים על לוח הכיתה.
הערה: בשלב הזה לא הייתי מכוונת או מגבילה את התלמידים בנושא הקשבה מתוך רצון או מהכרח וחובה.
2. מתוך תשובות התלמידים המורה תנחה עמם שיח בנושאים:
– למי אנחנו מקשיבים?
– מדוע אנו מקשיבים?
– מי מקשיב לכם?
– איך אתם מרגישים אחרי שהקשיבו לכם?
– איך אתם מרגישים כאשר לא מקשיבים לכם?
– מה גורם לאנשים להקשיב?
– מה מפריע להם להקשיב?
– האם אפשר לתת הרגשה שמקשיבים לך אך לא לעשות זאת בעצם? הביאו דוגמה.
– מה אתם מצפים בכך שאתם מספרים משהו?
3. המורה תספר את הסיפור "הארנב הקשיב"
שיח בזוגות או בקבוצות בעקבות קריאת הסיפור:
-מה עורר בכם הסיפור?
-מה היה רצונו של הילד?
-מדוע כל חיה בחרה להגיב בצורה שהיא הגיבה?
-על איזה צורך ענה הארנב עבור הילד?
-האם גם לכם קרה מקרה דומה? ספרו
-מה ניתן ללמוד מהסיפור?
4. משימת כתיבה
כל תלמיד יקבל דף "הארנב הקשיב". התלמידים צריכים לחשוב על דברים שהם רוצים לספר ולשתף את הארנב.
ניתן לעזור לתלמידים ולכוון אותם למקרה שקרה להם והם לא סיפרו אותו כי ההורים לא היו פנויים באותו הזמן או מקרה מפחיד שקרה להם והם רוצים לשחרר אותו מלב או משהו שקרה להם והם מתביישים לשתף.
קישור להורדת הקובץ:
דף הארנב הקשיב
