אנחנו לקראת סוף השנה וזו הייתה שנה מוזרה, אחרת ושונה. הילדים היו בסגר, למידה מרחוק, בקפסולות ובסוף גם מבצע צבאי ששוב גרם להם להיות בבית. באחד השיעורים שלמדנו חשבתי שיהיה מעניין לראות מה הם היו שואלים אחד את השנייה כדי להכיר יותר טוב ולעומק. מכאן נולד השיעור: אני מראיין.ת את החברים.ות בכיתה שלי.
תכנון השיעור:
1. הקרנת שני קטעים קצרים ומשימת צפייה: מה הקשר בין שני הסרטונים
2. שאלות לשיח לאחר הצפייה:
-מה ראיתם בסרטון?
-מה הקשר בין הסרטונים?
-מה ניתן ללמוד מהסרטונים?
אחת שיודעת- חינוכית
מה זה מוזה- חנוך פיבן
3. בקובץ שיתופי בדרייב לבקש מהתלמידים לחשוב על שאלות שהם היו רוצים לשאול את החברים והחברות בכיתה.
אני ממליצה לרשום להם בתחילת המסמך את מילות השאלה: מי, מה, למה, כיצד, איך, מתי, איפה, היכן, כמה, מדוע, לאן.
4. לאחר כתיבת כל השאלות ביקשתי מהם שננסה לכנס את השאלות תחת כותרות שנחליט ביחד.
מטרה ראשונה הייתה ליצור הכללות והמטרה השנייה הייתה שהם יבחרו שאלות מתוך מגוון הנושאים.
5. הלומדים התבקשו לבחור בין 5-7 שאלות לביצוע ראיון עם חבר או חברה מהכיתה תוך השתדלות לבחור מכל הקטגוריות (תחביבים, מאכלים, בני משפחה, חלומות, עיסוקים ועוד).
6. הצגת התבנית של כתיבת ראיון:
שם המרואיין
שם המראיין
תאריך הראיון
נושא הראיון
דברי פתיחה (לא חובה. תלוי בגיל הלומדים)
שאלה
תשובה
שאלה
תשובה
והכך הלאה…
7. טרם ההגשה לבדוק לפי מחוון:
כתיבה מסודרת, בחירה בשאלות, תשובות מפורטות, מגוון שאלות, שימוש נכון תבנית של ראיון.
8. פומביות- הקראת הראיון בכיתה.
לאחר מכן רפלקציה על ביצוע הראיון:
– מהו הדבר החדש שלמדתי על החבר.ה?
-מה גילית משותף לשנינו?
-מה היה מאתגר בתהליך ביצוע הראיון?
-מה היה קל ופשוט בתהליך ביצוע הראיון?
-בפעם הבאה שאני אקיים ראיון אני…
העשרה:
הראיון העיתונאי- מטח
מערבולת מילים
עידוד ילדים וילדות לכתוב לפי נושאים הוא בעל חשיבות רבה כי הוא מציע דרך לביטוי עצמי והתפתחות אישית. קידום תרבות של כתיבה באופן עקבי מאפשרת
