כאשר הייתי מחנכת הייתה לנו בכיתה "צנצת הצלחות"– הרעיון נולד מתוך רצון ללמד את הילדים להתבונן על ההצלחות שהם חווים ככיתה במהלך שהותם בבית הספר ובדרך זו להכיר ולרכוש את "שפת הערכה עצמית".
בעוד מספר ימים אני חוזרת לחנך כיתה אחרי הפסקה של שנתיים וחיפשתי פרקטיקה אחרת לתיעוד ושיח אודות הצלחות כיתתיות. מכאן הגיע הרעיון של איסוף 100 הצלחות כיתתיות.
איך מיישמים בכיתה?
-לקיים שיעורים ושיח על הצלחות וכישלונות.
השראה ורעיונות בפוסטים הבאים:
1. המפתח שלי להצלחה 2. כתיבת מתכון להצלחה 3. הילדים והילדות שמנסים ומנסות 4. צנצנת הצלחות 5. מה עוזר לי להצליח?
-לקיים שיח על אחריות אישית וקבוצתית.
-לבקש מהילדים.ות לומר דוגמאות להצלחות ברמת הכיתה וכיצד כל אחד.ת יכול.ה לתרום לכך שהכיתה תצליח.
-לבקש מהילדים.ות לספר על הצלחות בבית הספר: עבודה בקבוצות, שמירה על כללי הכיתה בשיעורים מקצועיים, יחס מכבד, גילוי אחריות, עזרה הדדית ועוד.
-לאחר כל הצלחה שיאמרו הילדים.ות, המורה תוציא מתוך קופסה מדליה עם מספר והיא תצבע בלוח הצלחות את המספר שיצא.
-אני מציעה לא להבטיח פרס בתחילת המהלך החינוכי כדי ללמדם שהפרס הוא ההצלחות היומיומיות. יחד עם זאת, לאחר שהלוח התמלא ב-100 הצלחות, אפשר לבקש מהילדים.ות לחשוב על פרס חינוכי-ערכי עבור התהליך המשמעותי שהם.ן עברו.
-על מנת ליצור אקלים כיתה חיובי חשוב להתמיד, להתמיד ולהתמיד!
ניתן לקרוא בהרחבה בפוסט "צנצנת הצלחות"
תגובה אחת